רש"י על שבת קכ״ה ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קכ״ה ע״ב:א׳ רש"י על שבת קכ״ה ע״ב:ג׳ »

1 ציון לנפש חיה על שבת פתח ↗

רש"י ד"ה ותלוי שאינו נגרר לארץ שהחבל שהוא קשור בו אינו מגיע לארץ. ולכאורה קשה דמשמעות זה שעיקר הקפידא שלא יהי' החבל מגיע לארץ וא"כ אפי' ראש התחתון של הפקק מגיע לארץ מותר. ולכאורה אין הדבר כן שהרי נגר הנגרר היינו שתלוי אלא שראשו מגיע לארץ והיינו ראשו התחתון כמבואר בתוספות דף קכ"ה ע"א ד"ה שקשור. ומאן תנא נגר הנגרר ר"א היא כמבואר בשמתין ואם כן לר' אליעזר אפי' אין החבל מגיע לארץ אסור כיון שראש התחתון של הפקק מגיע לארץ: ונוכל לומר ע"פ שפי' רש"י במשנתינו דמיחזי כמוסיף ומשמע שהוא רק איסור דרבנן ובנגר לקמן בשמעתין פי' רש"י בונה ממש במונח דלכך אסור במקדש ואם כן נוכל לומר דגם בראשו התחתון מגיע לארץ קרי קשור ותלוי וכן משמע בעירובין דף ק"א ע'"ב דקשור ותלוי הוא ענין בפ"ע וגבוהין מן הארץ הוא ענין בפ"ע. וא"כ נוכל לומר דבנגר ששייך בו בנין לא סגי לר"א קשור ותלוי ואוסר אף בתלוי אם הוא נגרר משא"כ כאן שהוא רק בנין מדרבנן סגי אם החבל איניו מגיע לארץ: ובזה יש בידינו לפרש דברי ר' יוחנן כמחלוקת וכו' היינו להורות אליבא דר"א דכשם שבעינן בנגר גבוה מן הארץ כן במשנתינו ולאפוקי מפירש"י כנ"ל עכ"ל: **הג"ה אלא דא"כ רש"י ותוספות חלוקים מהיפוך להיפוך ולכן נראה בכונת רש"י בקשור מיחזי כמוסיף אבל באינו קשור בונה ממש. וכל זה לר"א אבל לרבנן גם בנגר לא שייך בנין לרש"י:**

2 שבת פתח ↗

פְּקַק הַחַלּוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהוּא קָשׁוּר וְתָלוּי — פּוֹקְקִין בּוֹ, וְאִם לָאו — אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — פּוֹקְקִין בּוֹ.

3 שבת פתח ↗

2 ותלוי - שאינו נגרר בארץ שהחבל שהוא קשור בו אינו מגיע לארץ:

3 אין פוקקין בו - דמיחזי כמוסיף על הבנין:

4 בין כך ובין כך - בגמרא מפרש לה:

« רש"י על שבת קכ״ה ע״ב:א׳ רש"י על שבת קכ״ה ע״ב:ג׳ »